שידורים חיים
דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו באירוע השנתי לכתבים הזרים לציון השנה האזרחית החדשה צילום: קובי גדעון, לע"מ
חדשות ראש הממשלה

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו באירוע השנתי לכתבים הזרים לציון השנה האזרחית החדשה

10 ינואר 2018

[תרגום מאנגלית]

אני שמח להיות פה.

זאת תמיד הזדמנות לדבר לא רק על החדשות, אלא גם אירועים מתמשכים, אולם אתחיל מחדשות מהיום.

 

ברצוני לברך את השגריר פרידמן, שגריר ארה"ב בישראל, שצייץ את האמת, בצורה ישירה ופשוטה, ואני חושב שהוא אמר כמה דברים חשובים.

 

הדבר החשוב הוא שממשלתו של אבו מאזן תומכת ברוצחים, כמו זה שרצח אב לששה. אנשים כאלה, שיושבים אצלנו בכלא, מקבלים 355 מיליון דולר בשנה, הם ובני משפחותיהם, מהרשות הפלסטינית.

זה לא נתפס.

 

[עברית]

אני דיברתי היום עם ראש השב"כ, הוא עדכן אותי לגבי החקירה המאומצת שנעשית בעניין הפיגוע הרצחני של אתמול.

אין לי שום ספק שזו רק שאלה של זמן, אני מקווה שלא הרבה זמן, עד שנגיע למרצחים. אנחנו מחויבים לזה.

 

[תרגום מאנגלית]

אני חושב שעיתונות חופשית חיונית לחברות שלנו, ועל העיתונות החופשית לסקר את כל הנושאים, והערב אני רוצה לציין שלושה סיפורים שלא מסוקרים כפי שראוי היה שיסוקרו.

 

הראשון, שאותו כבר הזכרתי: אבא לששה ילדים ישראלים יפהפיים נרצח באכזריות אתמול בערב, ואני בטוח שחלקכם ואולי אף כולכם סקרתם את זה. הרימו את ידיכם אם הזכרתם בסיפור הזה, או בכל סיפור אחר, שהנשיא עבאס משלם 335 מיליון דולר כל שנה כפרס לרוצחים ובני משפחותיהם. כמה מכם סיקרו את זה? הרימו את ידיכם, שניים-שלושה. בשנה הבאה, כל הידיים צריכות להתרומם.

 

מימון ומתן תמריצים לרצח לא ממש מקדמים את השלום.

 

הנה העיקרון שהם מעבירים לאנשיהם: הרוג ישראלי ותתעשר. איזה מסר זה מעביר לילדים פלסטינים?

זה הסיפור הראשון.

 

שנית, אבקש שתרימו יד אם כתבתם בחודשים האחרונים כתבה על המהפכה שמתחוללת במגזר הערבי בישראל.

ממשלתי משקיעה 15 מיליארד שקל באזרחי ישראל הערבים, כדי לשפר את בריאותם, את החינוך שהם מקבלים, את שירותי הרווחה. זה יותר ממה שכל ממשלה בישראל השקיעה. בזמן שהמזרח התיכון מתפורר, ישראל שוקדת במרץ להעצים את כל אזרחינו.

 

מאותה סיבה יזמנו גם תוכנית פיילוט ללמד ילדים בכיתה ו' ערבית מדוברת כדי שיוכלו לתקשר עם שכניהם. מכיוון שאכפת לנו עמוקות מהבאת אנשים יחד. ואכפת לנו עמוקות משיפור הבנה הדדית וכבוד הדדי.

 

האם מישהו מכם סיקר את זה? אפילו לא אחד? אפילו לא אלה שסיקרו את הנושא הקודם? יש פה חור ויש לסתום את החור הזה.

שלישית, ברצוני שתרימו את היד אם הערוץ, העיתון או האתר שלכם אמר בשנה האחרונה על ההנהגה האיראנית שהיא מתונה. תקראו לי מיושן, אך איני חושב שיש משהו מתון במיוחד בקריאות להשמדת ישראל. איני חושב שיש משהו מתון במיוחד בכליאת עיתונאים והכאת סטודנטים ברחובות. איני חושב שיש משהו מתון במיוחד בירי על מפגינים ברחובות. אני מפציר בכם לסקור את הקיצוניות והתוקפנות הגוברת של המשטר האיראני המסוכן הזה.

 

בסיקור שלושת הסיפורים הללו תיידעו את הקוראים והצופים שלכם במידע חיוני. זה יקדם בצורה משמעותית את ההבנה שלהם על הנעשה במזרח התיכון, וזה גם ייטיב מאוד בקידום השלום, היות שהדרך היחידה לבנות שלום היא על בסיס האמת.

 

אי אפשר לבנות שלום שיתנפץ על הסלעים של המציאות במזרח התיכון. יש לראות את הדברים כהווייתם. יש לספר את הדברים כפי שהם.

 

לזה אנו שואפים תמיד —לקדם אמת ולהאיץ את השלום. הם אינם שוללים זה את זה. הם תלויים זה בזה.

 

ואני מקווה לראות ים של ידיים מורמות בשנה הבאה.

 

בתשובה לשאלה על התקשורת:

 

אני חושב שהשאלה החשובה היא כיצד תתאר את יחסך לדברים שאני תיארתי לך היום. דברים אלה אינם דברים שקשה למצוא, הם אינם דורשים השקעה גדולה ומאמצים של עיתונות חוקרת. זה הגיון פשוט. כולנו מתלוננים על העיתונות. עיתונות חופשית חיונית לחברה שלנו, אך עיתונות חופשית והוגנת—לזה אנו זקוקים. איך אומר זאת, צריך לסקור את כל החדשות, לא רק את כל החדשות שמתאימים לנרטיב מסויים. לסקור את כל החדשות, כלומר כל החדשות שראויות לדפוס, לא כל החדשות שמתאימות.

 

בתשובה לשאלה על היחסים עם רוסיה ועם מדינות חבר העמים לשעבר:

 

היחסים שלנו עם רוסיה הם יחסים טובים. הם גם צלחו מספר מהמורות קשות, במיוחד בסוריה. אני נפגש עם הנשיא פוטין מדי פעם בפעם ואנו מוודאים שהכוחות הצבאיים שלנו לא יתקלו זה בזה. זה הישג לא קטן בכלל בחלק הזה של העולם.

מעבר לכך, יש תיירות, יש מסחר, יש השקעות, וזה מבורך בעינינו.

 

בתשובה לשאלה על הפסקת כספי הסיוע לפלסטינים:

 

איני מאמין שזה יוביל להתמוטטותה של הרשות הפלסטינית, אך אני חושב שעליהם לנתב מחדש את התקציב שלהם לטובת דברים אחרים.

 

היות שהזכרת את נושא המימון, אני רוצה להבהיר את עמדתנו בנושא אונר"א. עמדתי היא שזה לא עניין של הפסקת המימון לאונר"א אלא החלפת אונר"א, לאחר 70 שנה, בסוכנות שתתייחס למעשה לצרכים האמיתיים של פליטים אמיתיים. יש מיליוני פליטים ברחבי העולם וכולם מטופלים על ידי הנציבות העליונה של האו"ם לפליטים ומוסדות נוספים של האו"ם, ורק לפלסטינים יש ארגון מיוחד שאמור לפתור את בעיית הפליטים אך למעשה הוא מנציח אותה. זה מה שאונר"א עושה.

 

כמה זמן עוד יהיה לנו את אונר"א? עוד 70 שנה? יש כבר ניני נינים של פליטים שאינם פליטים אך הם רשומים ברשימות של אונר"א. אני מציע דבר אחר, אני מציע העברה הדרגתית של כל המימון שמגיע לאונר"א לארגונים אחרים שמטפלים בנושא הפליטים ושיש להם קריטריונים. לא יהיו לזה השלכות שליליות. להיפך, יהיו לכך השלכות חיוביות, מכיוון שהנצחת החלום של הבאת צאציהם של הפליטים חזרה ליפו היא מה שמשמר את הסכסוך הזה. אונר"א היא חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון. הגיעה העת להכניס לכאן ארגון אחר. אלה שכבר קיימים יכולים לעשות את העבודה.

 

בתשובה לשאלה מהי עמדת ישראל על מטבע מבוזר ועל ביטקוין ואחרים:

 

אנו חולקים את אותן דילמות עם כל הממשלות. מחד, אנו מכירים בכך שטכנולוגיית בלוקצ'יין נמצאת כאן ותמשיך להתפתח. מאידך, יש להיות זהירים מאוד כשנוגעים במצרך הזה שנקרא כסף. לכאורה, ובאופן מושגי, אינו שונה מכל מצרך, מוצר או שירות אחר, אך למעשה, הוא כן שונה. לא הקמנו מערכת בנקאית כדי לסחור בגבינה שוויצרית או כל גבינה אחרת. הקמנו סידור כדי לנסות להגביל את הסיכון שבהתעסקות בכסף. איני רוצה לומר יותר מכך, איני מוסר טיפים על מניות.

 

אני חושב שיהיה לנו כסף וירטואלי. כבר יש כזה. אך יהיה רשלני מצדי לומר שאין לנו דילמות בנושא. מה שאנשים יחליטו לעשות באופן פרטי זה משהו אחר. אנו מסתכלים על כך באופן רציני מאוד, אך עם זאת בזהירות רבה מאוד.

 

לקראת הביקור בהודו, בתשובה על השאלה על הצבעת הודו באו"ם:

 

הייתי מעדיף הצבעה אחרת, אם להיות כן. אך איני חושב שזה משנה באופן מהותי את הפריחה האדירה ביחסים בין הודו לישראל. אני חושב שכולם רואים זאת. ביקורו של הנשיא מודי היווה אבן דרך חשובה, וביקורי בהודו היא אבן דרך נוספת. אני חושב שתראה התרחבות של היחסים הכלכליים בינינו ויחסים אחרים ללא קשר להסכם כזה או אחר. עם הזמן, אני מקווה גם לראות השתקפות של זה לעתים תכופות יותר בהצבעות של הודו בפורומים בין לאומיים. אני אומר זאת לעיתונאים שמגיעים ממדינות רבות שאתן ישראל מעמיקה כעת יחסים והיינו רוצים לראות את זה משתקף בסופו של דבר בפורומים בין-לאומיים.

 

זה אינו משנה את העובדה שעם הודו ועם מדינות אחרות באסיה ומדינות באמריקה הלטינית ובאפריקה, יש צמיחה אדירה של היחסים בכל החזיתות. זה פשוט לוקח יותר זמן בחזית הבין-לאומית.

 

בתשובה לשאלה על הודעת טראמפ על הסכם אולטימטיבי:

 

מדוע שלא תתני למר טראמפ להציג את שלו קודם, ואז נראה מה ההסכם האולטימטיבי. איני יודע אם הוא יציג אותו, אך אנו בוודאי לא הכרזנו אף פעם שנעזוב, מכיוון שטראמפ אמר דבר שכל כך ברור מאליו. הוא אמר שממשלת ישראל יושבת בירושלים. הכנסת, הפרלמנט שלנו, יושבת בירושלים. הרשות השופטת, בית המשפט העליון, יושב בירושלים. זה לא ישתנה. אתם יודעים שירושלים היא עיר הבירה של ישראל, בכל הסכם, אולטימטיבי או לא. כולם מבינים זאת, עם הסכם, ובלי הסכם - ירושלים היא בירתה של ישראל. ומשום כך, הגיוני גם להעביר את השגרירות האמריקאית אליה. זה כל כך ברור. זה כל כך נכון. אני חושב שזה היה חשוב מאוד.

 

בכל אופן, אבו מאזן ניצל את ההצהרה הזאת כדי לחפש דרך כדי לסגת ממשא ומתן. הוא עשה זאת בעבר. קודמו, ערפאת, ברח מקמפ דייוויד עם הנשיא קלינטון. אבו מאזן גם ברח מהסדר דומה. הוא גם ברח מדיון שהציע הנשיא אובמה על בסיס ההצעה של מר קרי. הוא ברח מכל אלה. אז הוא ברח שוב. איזו הפתעה. אני חושב שהדבר האחרון שאתם צריכים לעשות כעיתונאים הוא להאמין לו.

 

אם רוצים לעשות משא ומתן לשלום, חייבים לעשות משא ומתן. מעולם לא הצבנו תנאים מקדימים למשא ומתן וגם כעת איני עושה זאת. כמובן שאם הנשיא טראמפ יציג את הצעתו, את רעיונותיו, אבחן אותם בקפידה.

 

undefined