שידורים חיים
70 נציגים ישראלים בוועידה להפחתת גזי חממה שלום והשר הירדני צופים על ים המלח. צילום: חיים צח, לע"מ
חדשות לע"מ

70 נציגים ישראלים בוועידה להפחתת גזי חממה

30 נובמבר 2015

ועידת האקלים בפריז נפתחה במטרה לגבש הסכם אקלים עולמי, כשבראש המשלחת עומד רה"מ. במקביל פרסמו השר שלום ושר המים הירדני מכרז לפרויקט להצלת ים המלח, וישראל ובריטניה הכריזו על הסכם חילופי מדענים

כ-40,000 נציגים מרחבי העולם, בראשם נשיאים, ראשי ממשלות ושרי איכות סביבה התכנסו בפריז מהיום למשך כשבוע וחצי, במפגש ה-21 לאמנת שינוי האקלים, במטרה לגבש יחד הסכם אקלים עולמי חדש ומחייב לצמצום פליטות גזי חממה בכל המדינות השותפות.

ההסכם החדש צפוי לחייב את כל המדינות החברות, מפותחות ומתפתחות, לנקוט אמצעים להסתגלות לשינויי האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה.

המשלחת הישראלית לוועידה מורכבת מכ-70 משתתפים מכל מגזרי המשק: נציגי משרדי ממשלה שונים, נציגי השלטון המקומי, התעשייה, האקדמיה, החברה האזרחית, הארגונים והירוקים ועוד.

בראש המשלחת עומד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אליו יתלוו השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, ובכירים נוספים. ראש הממשלה יישא דברים היום בטקס הפתיחה של הועידה. במהלכה הוועידה ישתתפו נציגי ישראל בדיונים עם יתר מדינות העולם בנוגע לאמנה, ובהמשך תערוך המשלחת הישראלית סדרה של אירועי צד שיציגו את הזווית הישראלית בהיערכות לשינוי אקלים.

נתניהו פגש כבר בפתח הוועידה מספר מנהיגים, בניהם ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, שהפגישה איתו הייתה כחמה וידידותית. שני המנהיגים החליפו דעות באשר למלחמה בטרור העולמי. אבה הציג את שאיפתו להמשיך ולקדם את שיתוף הפעולה עם ישראל בתחומי הכלכלה, סייבר וכן במלחמה בטרור.

ישראל מגיעה לועידה לאחר שלפני כחודשיים אושרו בממשלה היעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק. ישום היעדים יוביל להפחתה של כ- 25% פליטות עד לשנת 2030, צמצום הנזקים הבריאותיים מזיהום אוויר, חיסכון בדלקים וחשמל ותועלת כלכלית מצטברת למשק הישראלי בסך למעלה מ 100 מילארד ₪. לצורך כך אישרה הממשלה תקציב של 800 מיליון שקלים.

המשרד להגנת הסביבה מקדם בימים אלה תוכנית ליישום היעדים שתוביל להפחתה בהוצאות המדינה וחיסכון לאזרחים בחשמל ודלקים, ייעול והגברת התחרותיות של התעשייה ושל המשק בכלל, מינוף השקעות וצמיחת המשק, פיתוח תעשיית הקלינטק הישראלית, יצירת מקומות עבודה והפחתת הזיהום הסביבתי והתחלואה הנובעת ממנו.

השר גבאי ציין היום כי "ישראל מגיעה לוועידה עם יעדים דרמטיים להפחתת פליטות גזי החממה וזיהום האוויר שיכולים להצעיד את המשק שלנו להתבססות על אנרגיות נקיות יותר כמו גז ושמש במקום דלקים מזהמים".

במקביל ובמסגרת שיתוף פעולה נוסף להצלת ים המלח, יצאו המשנה לראש הממשלה השר סילבן שלום ושר המים הירדני חאזם אל-נאסר בפרסום משותף על המכרז הבין לאומי להקמת פרויקט תעלת הימים, ותועדו כשהם צופים על הים המלח מהצד הירדני.

בשלב הראשון במסגרת הפרוייקט שעלותו כ-400 מליון דולר, יונח צינור מים סוף לים המלח ויוקם מתקן התפלת מים צפונית לעקבה, וישראל תעביר מים מצפון הארץ לירדן.

תוכנית חילופי מדענים בין ישראל לבריטניה

במקביל למפגש הבינלאומי בוועידת האקלים, ועל רקע הקולות הגוברים לחרם אקדמי, בין היתר גם מחוקרים בריטים, הכריזו היום ישראל ובריטניה כי הן פותחות תכנית חדשה לחילופי מדענים בסכום של מיליון וחצי ₪, זאת במסגרת יום חגיגי בלונדון לציון שיתופי הפעולה המדעיים בין המדינות.

התוכנית תושק בתחילת 2016, והיא תפעל במוסדות מחקר בבריטניה ובישראל, כאשר המימון יינתן לשהייה של עד חצי שנה שבמסגרתה יגיעו מדענים בריטים לישראל לבצע מחקרים בשיתוף חוקרים ישראלים וחוקרים ישראלים ייסעו לבצע מחקרים בבריטניה.

המלגות יוענקו במהלך 4 השנים הקרובות לתלמידי מחקר ולחוקרים צעירים בראשית דרכם בתחומי טכנולוגיות מים וחקלאות, ננוטכנולוגיה, מדעי המוח, והנדסה. המלגות יאפשרו לדוקטורנטים, פוסט-דוקטורנטים וחברי סגל משתי המדינות ללמוד טכניקות ושיטות מחקר שאינן בשימוש במעבדות בארצם, ליהנות מתשתיות מדעיות מגוונות והן יסייעו לבנות קשרי עבודה אישיים שיקדמו את המדע והטכנולוגיה לרווחת שתי המדינות.

התכנית החדשה מצטרפת לשתי תכניות שיתוף פעולה קיימות בין משרד המדע לבין ממשלת בריטניה - תכנית המועצה הבריטית-ישראלית למדעי החיים BIRAX ותכנית משותפת בתחום הסייבר. סך הכל משקיעות שתי המדינות בקשרי המדע ביניהן במסגרת תכניות שונות כעשרה מיליון ₪.

שר המדע אופיר אקוניס ברך על השקת התכנית ואמר כי מדובר ב"המשך הבעת אמון בריטית בקשרי המדע עם ישראל ותשובה למחרימים" וכי הביקורים ההדדיים הם כלי ההסברה הטוב ביותר והם שיגשרו על תפיסות מוטעות לגבי ישראל. שגריר בריטניה בישראל דיוויד קווארי הוסיף כי "השותפות פותחת הזדמנויות נוספות למדענים בריטים וישראלים לעבוד יחד כדי למצוא פתרונות לאתגרים המדעיים וההנדסיים הבוערים של העולם".