שידורים חיים
2500 שנים לאחר שטבעה בים הושלם שחזור הספינה העתיקה ממעגן מיכאל הספינה מלפני 2500 שנה עם השלמת שחזורה (צילום: אוניברסיטת חיפה)
חדשות לע"מ

2500 שנים לאחר שטבעה בים הושלם שחזור הספינה העתיקה ממעגן מיכאל

20 מרץ 2017

החול שכיסה את הספינה העתיקה שימר אותה בצורה מרשימה,  ואפשר לחוקרים ידע נדיר לגבי שיטת הבניה של הספינה. בנוסף לכך, בין הכלים שהשתמרו נמצאה ערכת הכלים של נגר הספינה

השבוע השיקו אוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות את הרפליקה של הספינה העתיקה ממעגן מיכאל שטבעה בים לפני 2500 שנים, נמצאה לפני שלושים שנה ומאז עוסקים בשחזורה ורק עתה היא שבה לשוט.

מומחי אוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות השקיעו עמל רב בשחזורה והקמתה של הספינה מחדש, כשכל העבודה נעשית מאותם החומרים בדיוק, באותן שיטות עתיקות ובאותם הכלים שבהם השתמשו לפני 2500 שנים.

טקס השקת הספינה התקיים במעמד נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ׳ רון רובין, מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, צוות בוני הספינה, מתנדבים ובני משפחותיהם. על פי הנוהג של הספנים בהשקת הספינה החדשה לים, נמזגו שמן ומים לתוך הים, והיא יצאה לשיט ראשון אחרי שנים רבות.

הספינה העתיקה ממעגן מיכאל, התגלתה בשנת 1985 בידי אמי אשל, חבר קיבוץ מעגן מיכאל, במרחק של כ-70 מטרים מהקיבוץ. בשנת 1988 נמשתה הספינה, בפרויקט אותו הוביל ד"ר אלישע לינדר ז"ל, ממקימי החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. העובדה שהספינה כוסתה בחלקה הגדול על ידי חול, שימרה אותה בצורה יוצאת דופן: השדרית, חלקי לוחות רבים, 14 צלעות ובסיס התורן, כולם השתמרו ואפשרו לחוקרים ידע נדיר לגבי שיטת הבניה של הספינה. בנוסף לכך, בין הכלים שהשתמרו נמצאה ערכת הכלים של נגר הספינה – מה שהצית כבר אז את החלום של בניית רפליקה, באותן השיטות ובאותם הכלים שהשתמשו הבנאים המקוריים. בהליך מורכב שנערך באוניברסיטת חיפה, הוכנס חומר שימור ייחודי לבסיס העץ של הספינה והיא קיבלה אחר כבוד אולם משלה במוזיאון הכט שבאוניברסיטה. 

מי שלא הפסיק לחלום על בניית הרפליקה היה פרופ' יעקב כהנוב ז"ל מהחוג לציוויליזציות ימיות של אוניברסיטת חיפה. פרופ' כהנוב היה סטודנט מחקר צעיר כאשר הספינה נמשתה מהמים, ולפני שנתיים הוא החל סוף כל סוף בעבודות בניית הרפליקה, יחד עם אבנר הילמן מרשות העתיקות, שבניית הרפליקה בשיטות העתיקות הייתה חלק מעבודת הדוקטור שלו. יחד עם צוות של מתנדבים מסורים הם החלו בעבודות – שהתבצעו ברובן בבית הספר לקציני ים בעכו.

אלא שצוות המשחזרים נתקל חיש קל בבעיה: בעוד שהעיקרון המרכזי של הבניה היה ידוע – הרכבה מבוססת על פינים ומגרעות – כל מידע אחר אבד מזמן: החל מהדרך הנכונה והיעילה לכופף את קורות העץ, כך שיקבלו את הצורה הקעורה של הספינה, דרך העץ הנכון והמתאים עבור התורן, וכלה בטמפרטורה המדויקת שבה יש לחמם את מסמרי הנחושת. הצוות עבד פעמים רבות באמצעות ניסוי וטעיה, עד שהגיע לתוצאה הרצויה.

וכך, אחרי שנתיים רצופות של עבודה, הסתיימו העבודות בהצלחה רבה והרפליקה הובלה למספנות ישראל ומשם למעגן הקישון – שם הושקה באופן רשמי, על פי כל כללי הטקס, ושבה למים שבהם שטה לפני 2500 שנים אחותה הבוגרת.

פרופ' יעקב כהנוב, הרוח החיה מאחורי הפרויקט, הלך לעולמו זמן קצר לפני סיום העבודות..