שידורים חיים
נחשפו הרגלי התזונה של תושבי ירושלים לפני 2000 שנה מרחב החפירות באיזור עיר דוד בירושלים שם נחשפו אלפי עצמות בעלי החיים , צילום: אסף פרץ
חדשות לע"מ

נחשפו הרגלי התזונה של תושבי ירושלים לפני 2000 שנה

29 מאי 2017

מבדיקת 5000 עצמות שהתגלו בעיר דוד עולה שכולן עצמות כבשים ועיזים פרות ותרנגולות - אף לא עצם מחזירים או יונים

 

הארכיאולוגים חשפו  פן מיוחד נוסף בירושלים של ימי בית שני. חפירות שנערכו במטמנת האשפה העתיקה של ירושלים חושפות את מנהגי התזונה של הירושלמים תחת שלטון רומא – רגע לפני חורבן העיר, לפני למעלה מאלפיים שנה. ארכיאולוגים באוניברסיטת תל אביב ניתחו למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים שנחפרו במטמנה הקדומה, שהיום נמצאת בשטח הגן הלאומי עיר דוד, ומציגים עתה לראשונה את הרגלי התזונה של תושבי העיר בימי בית שני.

 

את המחקר ערכה המאסטרנטית אברה ספסיאריץ, בהנחייתם של ד"ר יובל גדות וד"ר לידר ספיר-חן מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. החפירה בגן הלאומי עיר דוד נוהלה על ידי המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף רשות העתיקות. תוצאות המחקר מתפרסמים בכתב העת של המכון לארכיאולוגיה.

 

"במשך שלוש שנים חפרנו במטמנת האשפה של ירושלים מימי הבית השני שרידי עצמות של בעלי חיים שהושלכו", מסבירה ד"ר ספיר-חן. "עצמות בעלי החיים הם שאריות המזון של הירושלמים הקדומים, והן מאפשרות לנו ללמוד על אורחות החיים שלהם. כך למדנו שמי שזרק את האשפה במטמנה הזאת היו התושבים הפשוטים, לא האליטה של העיר.  מטבעם של שרידים ארכיאולוגיים כמו מטבעות וארכיטקטורה, אנחנו בדרך כלל יודעים מעט מאוד על חיי היומיום של רוב האנשים שחיו בעבר. במובן הזה, עצמות בעלי חיים מהוות צוהר חברתי ותרבותי נדיר".

 

מניתוח מדוקדק של העצמות עולה שתושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה ניזונו בעיקר מצאן – כלומר כבשים ועיזים – מעט מאוד מפרות ותרנגולות, ושמרו על כשרות מלאה בהימנעות מבשר טריפה. החוקרים אף ניתחו את הגיל בו בעלי החיים נצרכו כמזון.

 

"הראנו שתושבי ירושלים שלא נמנו עם אליטות העיר אכלו בעלי חיים מבוגרים יותר", אומרת ד"ר ספיר-חן. "זה לא הבשר הרך והאיכותי, וגם לא הנתחים האיכותיים של הבשר, שאנחנו מוצאים במטמנות אחרות מאותה תקופה, אלו שנמצאות קרוב יותר לבית המקדש. בנוסף, גילינו שגידול יונים ואכילתן נעשה רק בהקשר של הקרבת קרבנות, כמו במטמנה הקרובה מאוד להר הבית. באשפה העירונית, שנאספה ממשקי בית רגילים, אין בכלל עצמות יונים – וגם לא עצמות בשר חזיר".

 

לדברי ד"ר יובל גדות, גם האשפה שלנו אומרת עלינו הרבה. "גם אם היינו מחטטים באופן מקצועי באשפה שאנו מייצרים היום, היינו יכולים ללמוד המון על מידת הפתיחות התרבותית וקשרי המסחר (ייבוא מול ייצור עצמי), על הדרך בה תפיסות עולם מעצבות את המזון שלנו ואפילו על ההבדל בין חברה בזבזנית לחברה ממחזרת".

 

undefined

חלק מן העצמות שנאספו על ידי הארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב בעיר דוד, צילום: אסף פרץ