שידורים חיים
ממצאים חדשים ממערת צדקיהו יוצגו השבוע בכינוס מיוחד בתוך המערה צילום: משה מילנר, לע"מ, מתוך אוסף התצלומים הלאומי
חדשות לע"מ

ממצאים חדשים ממערת צדקיהו יוצגו השבוע בכינוס מיוחד בתוך המערה

26 יולי 2016

מערה זו היא הגדולה בירושלים ומאבניה נבנו כל בנייני הפאר בבירת ישראל מאז ימי המלך שלמה ועד לשנים האחרונות

מיטב חוקרי מערות המסתורין בישראל ישתתפו בכינוס מיוחד שיזמו רשות העתיקות והחברה לפיתוח מזרח ירושלים, לדיון על שיטות החציבה, והצגת חידושים במחקר הארכיאולוגי, מסורות ופולקלור, גאולוגיה ועוד – וכל זאת בהקשר למערה הגדולה ביותר הקיימת בירושלים: מערת צדקיהו.


ממערת זו, ששטחה כ-9000 מ"ר ועומקה כ-9 מ' מתחת לעיר העתיקה, נחצבו האבנים לבניני הפאר של ירושלים, בכל הדורות. המערה ידועה גם כמערת המלכים, מחצבות המלך שלמה, מערת קורח, מערת הכותנה ולשכת ירושלים של הבונים החופשיים.


בהתבסס על אבן הגיר האיכותית שבה (אבן רכה ונוחה לחציבה המתקשה במגע עם האוויר) סוברים שנעשה בה שימוש מאז ימי המלך שלמה ועד לתקופה הבריטית לחציבת אבני בנייה איכותיות למבני ציבור ופאר בירושלים. המערה נחסמה ע"י הסולטאן סולימאן המפואר עת בנה את חומות ירושלים בשנת 1536 והיא נחשפה מחדש רק בשנת 1854 ע"י חוקר ירושלים ג'יימס טרנר ברקלי.

undefined

(מערת צדקיהו. צילום: רשות העתיקות)


בשנת 1924 פעל חוקר ירושלים הבונה החופשי צ'רלס וורן, בשיתוף "אחים" מהממשל העות'מאני, להקמת הלשכה הראשונה בירושלים "מערות המלך שלמה" באולם הבונים החופשיים במערה, בו אף סומנו עמודי "בועז" ו"יכין" כמקובל בלשכות הבונים החופשיים. הלשכה פועלת במערת צדקיהו עד היום. יש אומרים שגם המלך חוסיין מירדן עבד בה בזמן השלטון הירדני בירושלים עד שנת 1967.


מחצבת הענק הינה אחד האתרים המרהיבים בירושלים. במעמקי המערה, הפתוחה למבקרים מדי יום, נובע מעיין קטן, ועל קירותיה נראים בבירור סימני החציבה של בונים קדמונים וכתובות גרפיטי מהעת החדשה, בערבית, אנגלית, יוונית וארמנית, ביניהם גם גרפיטי שכתב ברוך קטינקא שהיה האחרון לחצוב מאבני המערה (לבניית מגדל ימק"א. באבני המערה השתמשו גם לבניית מגדל השעון שהתנוסס מעל שער יפו (ונהרס ע"י הבריטים).


במערה התבצעו חפירות ארכיאולוגיות מטעם רשות העתיקות בשנים 2000, 2002 ו-2003 וחפירת המשך בשנת 2011 ע"י ד"ר יחיאל זלינגר שחשפה קיר מבנה במעמקי המערה ולו מנגנון נעילה ומשערים כי הוקם במחצית השנייה של המאה ה-12.


בין הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו במערה מאז נחשפה: תחריט של יצור מכונף (כרוב) ככל הנראה מהתקופה הרומית, שברי נרות מהתקופה הביזנטית ומהתקופה המוסלמית הקדומה, מטבעות מהמאה ה-12 ועוד.


המערה נפתחה לראשונה לציבור הרחב בשנת 1967, תשכ"ז, ע"י עיריית ירושלים והוכשרה כאתר תיירות בשנת 1985.
הכינוס יתקיים ביום חמישי, כ"ב תמוז תשע"ו, 28.7.16, בין השעות 16:00-21:00, כחלק מסדרת "כיתות לימוד" של המכון למורשת ירושלים הפועל בהתנדבות להקניית מידע בתחומי המורשת.


הכניסה חופשית ובשל מספר המקומות המוגבל במערה, יש להירשם מראש. מספר טלפון להרשמה,

למבקשים להשתתף: עמית - 052-7906090

תוכנית הכינוס:

16:00 סיור חופשי במרחבי מערת צדקיהו.
17:00 התאספות, ברכות ודברי פתיחה.
17:30 מר מאיר רוטר 'עמיתים לטיולים' - "וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ" מסורות, אגדות ופולקלור במערת צדקיהו.
18:00 ד"ר זאב לוי 'המכון הגאולוגי' - הפרופיל הגיאולוגי של מחצבה תת קרקעית.
18:30 ד"ר אבי ששון 'מכללת אשקלון' - "אם בהר חצבת אבן" שיטות החציבה במערת צדקיהו.
19:00 פרופ' שמעון גיבסון 'אוניברסיטת נורת' קרולינה שרלוט' - אזור שער שכם ומערת צדקיהו בתמונות מהמאה ה19.
19:30 ד"ר יחיאל זלינגר 'רשות העתיקות' - רב הנסתר על הגלוי, חפירות וסקרים במערה.
20:00 עו"ד דן דורון 'מסדר הבונים החופשיים' - על הקשר בין המערה והבונים החופשיים.
20:30 מר אביחי אברהם 'המכון למורשת ירושלים' - "יש אבנים עם לב אדם" הבונה ברוך קטינקא.
21:00 סיום משוער