שידורים חיים
מטמון נדיר של חפצי כסף וזהב נתגלה בחפירות הגן הלאומי בתל גזר הדיסקוס והסהרון לאחר ניקויים (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
חדשות לע"מ

מטמון נדיר של חפצי כסף וזהב נתגלה בחפירות הגן הלאומי בתל גזר

16 נובמבר 2016

המטמון שופך אור על התרבות הכנענית בארץ ישראל באחת הערים החשובות ביותר שהיו במרכז הארץ לפני כ-3600 שנים

ממצא נדיר המחזיר אותנו כארבעת אלפים שנה, אחורה.

בחפירות הארכיאולוגיות, המתנהלות על ידי משלחת משותפת של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס, בחסות רשות העתיקות הישראלית, נחשף בימים אלו, בגן הלאומי תל גזר, מטמון נדיר של חפצי כסף וזהב.

תל גזר הוא אתר ארכיאולוגי וגן לאומי הממוקם בין לטרון ורמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר. התל הוא מהחשובים שבתילי ארץ ישראל, והוא מציג שרידים מהתקופה הכנענית התיכונה והמאוחרת ומהתקופה הישראלית.

undefined

תל גזר (באדיבות "ציוני דרך")

המטמון נתגלה ביסודות של חדר ושייך לתקופה הכנענית (הברונזה התיכונה), בערך לפני כ-3600 שנים.

צוות החפירה בראשות ד"ר צביקה צוק - מנהל אגף ארכיאולוגיה ברשות הטבע והגנים,  ד"ר אלי ינאי - גמלאי רשות העתיקות,  ד"ר דן ורנר וד"ר ג'ים פרקר מהסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס, סבור כי מדובר במנחת פולחן שהושמה ביסודות המבנה הכולל מספר חדרים. המבנה נושא אופי מנהלתי וסמיכותו לשער העיר מחזקת השערה זו.

המטמון שנחשף בגוש אחד, היה מונח בתוך כלי חרס בעל מכסה (כעין קופה), עטוף באריג שטביעתו עדיין נותרה על חלק מהממצא. ד"ר אורית שמיר וד"ר נעמה סוקניק מהמעבדה לחומרים אורגנים של רשות העתיקות בדקו את שרידי האריג וזיהו אותו על פי צורת החוטים ושיטת האריגה כאריג פשתן. בחלק מן האזורים נמצא שחבור (מעין שזירה) של שני חוטים יחדיו – שיטה האופיינית לאריגי הפשתן בתקופות אלו. האריג נשמר באופן נדיר הודות לעובדה שהיה צמוד  למתכת של המטמון.

חשיבות האריג גדולה מאוד למחקר הארכיאולוגי, כי עד היום נמצאו בישראל רק שני מכלולי אריגים המתוארכים לתקופת הכנענית התיכונה, מיריחו וראשון לציון.

המטמון נוקה על ידי הלנה קופרשמידט במעבדת המתכת של רשות העתיקות והופרד ל-5 חלקים. 3 מהחלקים הם שברים של פיסות כסף כגון טבעות ושרשרת אך בגלל הקורוזיה הרבה שלהם הם לא הופרדו לפרטיהם. לעומת זאת שני חלקים הופרדו ונוקו והם גולת הכותרת של המטמון.

החלק הראשון הוא תליון עשוי כסף הכולל דיסקוס עגול ודק בקוטר של 3.8 ס"מ שעליו תבליט של כוכב בעל 8 קרניים שבמרכזו גולה בולטת. בקצה הדיסקוס שני גלילים דקים שנועדו לקשירה ואליהם מחובר סהרון שהמרחק בין קצותיו הוא 5.3 ס"מ. ד"ר עירית ציפר זיהתה את הסמלים האלו כמייצגים אלים כנעניים המקבילים לאלים של מסופוטמיה אישתר וסין מהתרבות האכדית. אישתר היא אלת הפריון, האהבה והמין וסין הוא אל הירח. השתמרות ממצא זה היא הטובה ביותר מאלו שנתגלו עד כה בישראל.

החלק השני הוא חרפושית מצרית מתקופת ההיקסוס המצופה במסגרת זהב.

undefined

החרפושית המצרית (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות) 

חיבור כל הנתונים הללו יחדיו מצביע על מטמון שהונח כמנחת יסוד להקמת המבנה הקושר בין אלים מסופוטמיים/כנעניים לתרבות המצרית. בד הפשתן שעטף את המטמון הוא נדיר בצורתו ובתקופתו והשתמרותו באקלים ים תיכוני, מפתיעה.

מכלול בנייה זה הוא חלק מהעיר של התקופה הכנענית התיכונה,  הכולל שער מרשים, חומה ומגדל וכן את מפעל המים הכנעני הגדול מסוגו בעולם.

המשלחת מתכננת לסיים השנה את החפירות במפעל המים. בהמשך, במסגרת פרויקט של אגף מורשת של משרד ירושלים והמורשת  ורשות הטבע והגנים יפותח המקום בכדי לאפשר לקהל לרדת אל עומקו של מפעל המים.

לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, "גזר הייתה בתקופה הכנענית אחת הערים החשובות ביותר בארץ ישראל וחשיבותה נמשכה לתקופה הישראלית עת בנה אותה מחדש המלך שלמה. המטמון שהתגלה בחסות רשות העתיקות, הינו הישג משמעותי, השופך אור על התרבות הכנענית בארץ ישראל לפני כ-3600 שנים ומבסס עוד יותר את מעמדו של גן לאומי תל גזר, כאתר וכפנינה ארכיאולוגית בעלי משמעות רבה בישראל".

הגן הלאומי תל גזר, נמנה על אחד מחשובי האתרים הארכיאולוגיים בארץ ישראל, מקום המושך אליו, לאורך כל השנה, מאות אלפי מבקרים. מיקומו של האתר במרכז הארץ והיותו פתוח לכל, לביקורים באופן חופשי, בלא מגבלות של זמן ושעות, קיץ וגם חורף, וכל זאת בקרבת מקום מגוריהם של מרבית אזרחי המדינה, הפך את האתר למבוקש מאוד, וכל ממצא הקשור אליו, מיד עולה לראש הכותרות, כפי שקרה השבוע.

כמה ערים כנעניות עתיקות נותרה לנו מלפני כמעט ארבעת אלפים שנה? – מעט מאוד. גזר הייתה, לא רק עיר כנענית חשובה, בימים עברו, אלא גם מן הערים הכנעניות הגדולות של ארץ ישראל. מיקומה הגיאוגרפי, על אם הדרך מן השפלה לירושלים, ומן הדרום לצפון, הפך אותה לעיר שכמעט כל כובשי ארץ ישראל לדורותיהם, חלפו עברו בה, כבשו את המקום והותירו ציונים ואיזכורים לעיר ולחשיבותה בממצאים הכתובים והארכיאולוגיים, של העיר שידע הרס ותקומה כל כמה דורות.

רשות הטבע והגנים השקיעה רבות בפיתוח האתר במקום. השבילים נגישים ומכילים שלטי הסברה על כל ממצא וממצא הראוי לציון במסלול המעגלי וההיקפי שנבנה בגן הלאומי הזה שממנו ניבטים נופי כל מרכז הארץ מן החוף ועד לערי ירושלים, עמק אילון וכל גוש דן. נופים מדהימים של 360 מעלות.

כאן באתר לאומי חשוב זה, מספרים אנשי רשות הטבע והגנים, נחשף בזמנו "לוח גזר", מן המאה העשירית שלפני הספירה. לוח נדיר ביופיו וחשוב בתוכנו, כתוב בכתב העברי הקדום, המתאר את מהלך השנה העברית לפי  הפעולות החקלאיות שעושים חקלאי הארץ, חודש אחר חודש. 

לבאים לבקר באתר מצפה גם מפעל המים המרשים של העיר העתיקה, המראה כמה השקיעו כבר לפני אלפי שנה, בהבאת מי השתייה לתוככי הערים שהיו מאוכלסות בתושבים רבים.

בתל גזר השתמר יפה שער העיר מן התקופה הישראלית, מן השערים העתיקים ביותר בארץ ישראל שנותרו כמעט כשהיו, והוא דומה לשערים שהיו במגידו ובחצור, שלפי השערות רבות, דווקא שלמה המלך הוא שבנה את השער, בשנות שלטונו בארץ ישראל, ולכן מכונה השער עד היום, "שער שלמה".

שטח התל כ- 130 דונם, ונמצאו בו שרידים מתקופות רבות. היישוב הראשון במקום, נבנה ככל הנראה, בתקופה הכלקוליתית. אז התגוררו תושבי המקום במערות שעל הגבעה. מאות בשנים אחר כך, הלך גזר וגדלה, בתים גדולים נבנו בה, והעיר הושפעה מן התרבות המצרית. בחפירות שנערכו בה נחשפו הרבה חפצי יבוא מצריים.

העיר נזכרת לראשונה בהיסטוריה, ברשימת הערים שנכבשו במסע שערך תחותמס ה-3 לארץ ישראל בשנת 1468 לפנה"ס. שבויים מן העיר גזר נזכרים כנראה באסטלה מימי תחותמס ה-4 המאה ה-15 לפנה"ס. במכתבי אלעמארנה, מן המאה ה-14 לפנה"ס, מוזכרת גזר פעמים רבות כאחת הערים החשובות במרכז ארץ ישראל. כמו כן נזכרה העיר במכתביהם של שליטים שכנים.

גזר ומלכה נזכרים במקרא בפרשה של כיבוש ערי השפלה בידי יהושע, וברשימת מלכי כנען המנוצחים, אך העיר עצמה לא נכבשה כנראה. היא נפלה בנחלת שבט אפרים, אך הוא לא הורישה.

פלישתים ישבו בגזר בראשית תקופת הברזל, והתנגשויות עמם באזור זה אירעו בימי דוד: "ותעמד מלחמה בגזר עם פלישתים". באמצע המאה ה-10 לפנה"ס, נכבשה העיר בידי פרעה מלך מצרים והוא נתנה כמתנה "לבתו אשת שלמה", כאמור בספר מלכים. שלמה הרחיב וביצרה את גזר וסביבתה.

כיבושה הסופי של העיר בידי אשור בא במאה השביעית לפנה"ס. בימיה כעיר אשורית הייתה מרכז חשוב לפיקוד ופיקוח על מישור החוף, ונמצאו מספר רשומות מקומיות שמעידות על כך. אחר ימי אשור ננטש האתר, עד ימי הממלכה הפרסית, בהם הייתה העיר חלק מפחוות 'יהוד'. במאות השלישית והשנייה ניתן להבחין ביישוב הלניסטי בעיר. גזר הפכה למרכז הכוחות הסלאוקיים בשפלה ושכן בה מבצר, וממנה יצאו הכוחות להילחם ביהודה המכבי בקרב בית חורון. אחרי הפסדים נוספים בקרב אמאוס נסוגו הכוחות היווניים לגזר. בימי המצביא בכחידס נבנה מחדש שער העיר, ושופצו ביצוריו. אולם אחר עזיבתו, שמעון החשמונאי כבש את העיר בשנת 142 לפנה"ס.

עם כיבוש הארץ על ידי צלבנים נכללה גזר בתחום הסניורה של רמלה. בשנת 1177 היה התל זירה לקרב גזר בין צבא ממלכת ירושלים בראשות בלדווין הרביעי, מלך ירושלים לצבא המוסלמי של צלאח א-דין.

בשנת 1871 זיהה החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גנו, במקום, את העיר המקראית גזר. הזיהוי התאשר לאחר שנתיים, כשנמצאו בסביבה כתובות חקוקות בסלע הנושאות את שם העיר.

שחזורה ופיתוחה של העיר גזר מצויות במסגרת משימותיה של התכנית "ציוני דרך" שבאגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת, שהן לפעול "לחשיפה, לשימור, לשחזור, לחידוש ולפיתוח נכסי מורשת לאומית מוחשיים ובלתי מוחשיים; לאצירת תכנים בעלי חשיבות היסטורית לאומית והנגשתם לציבור, לרבות באמצעות המרתם לפורמט דיגיטלי; לשמירת המגוון הביולוגי, החי והצומח של ארץ ישראל; לעידוד מעורבות גופים ורשויות העוסקים בנכסי המורשת; להכשרת  אנשי מקצוע בתחומי העצמת מורשת; להטמעת תכני  מורשת לאומית במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה וכן בקרב חיילי  ומפקדי  צבא ההגנה לישראל; וכן פעולות נוספות  הנדרשות  להעצמת תכני המורשת הלאומית בשיח הציבורי במדינת ישראל."

במסגרת פרויקט של ״ציוני דרך״ בוצעו בגן הלאומי בתל גזר תכניות פיתוח שכוללות את המשך חפירת מפעל המים והכשרתו לביקורי הקהל הרחב. בנוסף יבוצעו במקום עבודות הרחבה של השבילים והשילוט, הגידור והביטחון באתר.