שידורים חיים
מאמינים בצה"ל, לא במפלגות צילום: מארק ניימן,לע"מ
חדשות לע"מ

מאמינים בצה"ל, לא במפלגות

10 נובמבר 2015

מדד הדמוקרטיה 2015: הגוף שמקבל הכי הרבה אמון בציבור הוא צה"ל, כמעט שוויון בשאלה מדינה יהודית או דמוקרטית, 84% מעדיפים להישאר בארץ גם אם יקבלו אזרחות אמריקאית. ריבלין: "היעדר אמון במערכת הציבורית- מכת מוות לדמוקרטיה"

מדד הדמוקרטיה השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוגש היום (ג') לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, על ידי נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר.

נשיא המדינה: "אמונו של הציבור מביא לידי ביטוי את כוחה של הדמוקרטיה, ולדאבון ליבנו, לעתים, גם את חולשתה"

לאחר שקיבל את הדו"ח, שעסק השנה ביחסי יהודים-ערבים, ברך הנשיא את המכון על עצם קיום הדו"ח ואמר כי "חוסנה של החברה בישראל וקיומה של הדמוקרטיה הישראלית אינם חוק טבע, אל לנו לחשוב כי לעולם חוסן, עלינו להמשיך ולעמול על קיומה של דמוקרטיה אמתית בישראל".

"עצם קיומם של גופי ביקורת, כחלק ממוסדות המדינה, כבית המשפט העליון וכמבקר המדינה, וכיוזמה ציבורית– כמו המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא הבסיס שמאפשר את קיומה של מערכת היחסים, בין האזרחים למדינה. מערכת היחסים הזו, שמבוססת על אמון, היא נשמת אפה של הדמוקרטיה".

"אמונו של הציבור מביא לידי ביטוי את כוחה של הדמוקרטיה, ולדאבון ליבנו, לעתים, גם את חולשתה" הוסיף הנשיא שאמר כי "היעדר אמון של הציבור במערכת הציבורית- הוא מכת מוות לדמוקרטיה", וסיכם: "גם בימים הקשים האלה אסור לנו לשכוח שהמלחמה על הבית עוברת גם דרך המאבק על היכולת של כולנו לחיות יחד, להמשיך ולהתווכח, להמשיך ולהגן על קשת האמונות והדעות".

מנתוני הדו"ח עולה כי הגוף בו מביע הציבור הכי הרבה אמון הינו צה"ל עם 84.5%, אחריו ברשימה נשיא המדינה הזוכה לאמונם של 70% מאזרחי המדינה, ובית המשפט העליון שומר על מקומו אחריו עם 62%. בקצה השני: רק 19% הביעו הרבה מאוד או די הרבה אמון במפלגות; 35% בכנסת; 36% בממשלה ו- 42% במשטרה, שמשלימה 4 שנים של ירידה באמון הציבור.

נתון מעניין נוסף מהדו"ח מצביע כי 37% מאזרחי ישראל תומכים בארגונים הפועלים למניעת "נישואי תערובת" דוגמת להב"ה, 71% מהציבור היהודי מתנגד להענקת זכויות יתר ליהודים במדינה, ו-61% מהציבור היהודי תומך בדרישה להצהרת נאמנות כתנאי לַזכוּת לבחור ולהיבחר.

בדו"ח שנערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות בראשות פרופ' תמר הרמן עולה ביקורת רבה כלפי מוסדות השלטון: רוב הישראלים סבורים שהשחיתות השלטונית בישראל שכיחה, 54% גם חושבים שחברי הכנסת לא עובדים קשה ולא מבצעים את תפקידם באופן מיטבי, 78% מרגישים שהם אינם מסוגלים להשפיע באמת על מדיניות הממשלה.

תחת מדד הסובלנות וקבלת האחר, עלה כי 43.5% מהישראלים לא היו מסכימים לקבל שכנים שהם עובדים זרים, 30% לא היו מוכנים לקבל כשכנים חולי נפש בשיקום, 24% לא היו רוצים לגור בשכנות לחרדים ו-22% לא היו רוצים לגור בשכנות לזוג חד מיני.

בנוגע ליחסי יהודים-ערבים: 36% מהיהודים לא היו רוצים לגור בשכנות לערבים אך רק 11% מהערבים לא היו רוצים לגור בשכנות למשפחה יהודית. נתון מעודד בהקשר זה, התקבל בתשובה לשאלה האם ישנה עדיפות לזהותו של הרופא בקבלת טיפול (ערבי או יהודי), 78% מהיהודים טענו, כי אין להם העדפה לזהות הרופא ו-91% מהערבים ענו תשובה זו.

עוד עולה, 71% מהציבור היהודי  מתנגד להענקת זכויות יתר ליהודים במדינה, ומעט יותר ממחצית מתנגד להדרת מי שאינו ציוני מתפקידים ממלכתיים. אבל בה בעת, רוב היהודים (61%) תומכים בדרישה להצהרת נאמנות למדינה ולסמליה כתנאי לַזכוּת לבחור ולהיבחר לכנסת. רוב גדול של הערבים,  84% , מתנגדים לרעיון זה.

יהודית או דמוקרטית: בקרב היהודים מתקיים כיום כמעט שוויון בין מי שחשוב להם יותר הרכיב היהודי למי שחשוב להם הרכיב הדמוקרטי (37% ו-35%), ולכרבע בלבד מן היהודים שני הרכיבים חשובים באותה מידה, זאת בניגוד לרוב שהחזיקו בעמדה זו עד לפני שנים מעטות.

ככלל, הציבור הישראלי מדווח כי מצבו האישי חיובי, טוב מאוד או טוב – 75%. מצבה הכללי של המדינה מוערך בכלל המדגם כבינוני. רוב גדול, 84% מהנסקרים, ערבים ויהודים, מעדיפים להישאר בארץ גם אם יקבלו אזרחות אמריקאית או של מדינה מערבית אחרת. ומצבה של הציונות גם הוא טוב - 86% מהיהודים מגדירים את עצמם מאוד ציונים או די ציונים.