שידורים חיים
לראשונה: נחשף ריצוף חצר בית המקדש השני מימי הורדוס החוקרת פרנקי שניידר, מומחית לחקר רצפות בעת העתיקה. צילומים: פרויקט סינון הר הבית (צחי דבירה)
חדשות לע"מ

לראשונה: נחשף ריצוף חצר בית המקדש השני מימי הורדוס

06 ספטמבר 2016

ארכאולוגים מצאו את חלקי האריחים המרשימים שהורדוס קבע בחצר בית המקדש בעפר שהוצא מהר הבית והושלך במורדות נחל קידרון ובאמצעותם שחזרו את מראה הרצפה

לראשונה, אפשר להתוודע למראה הרצפה בחצר מתחם בית המקדש השני שהיה בירושלים, בימי שלטונו של הורדוס לפני כאלפיים שנה.

במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינסו הבוקר, אנשי רשות הטבע והגנים, יחד עם הארכאולוגים הוצגה הרצפה המעוטרת שקיבלה את פני עולי הרגל לירושלים של ימי הבית.

זו הפעם הראשונה במחקר הארכאולוגי של ירושלים הצליחו חוקרים לשחזר בוודאות גבוהה, מרכיבים אדריכליים ששימשו במפעל הבניה של בית המקדש השני וחצרותיו, מזמן שלטונו של המלך הורדוס (37  עד 4 לפנה"ס). השחזור הוא של רצפות מעוטרות בצבעים שונים ודגמים גיאומטריים ששימשו ככל הנראה בסטווים שהקיפו את מתחם המקדש ואולי גם במבנים חשובים אחרים וברחבות הגדולות שבהם נאספו עולי הרגל הרבים שהגיעו אל בית המקדש.

הארכאולוג הוותיק הד"ר גבי ברקאי, הגדיר את הממצא כדרמטי, שכן הוא "מאפשר לקבל מושג על פארו הרב של בית המקדש". הרצפות המקוריות יוצגו לציבור הרחב מחרתיים בכינוס הארכאולוגי השנתי בעיר דוד.

במפעל סינון העפר מהר הבית, הנערך בגן הלאומי עמק צורים, על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ובמימון עמותת עיר דוד והקרן לקידום הארכאולוגיה בישראל, נתגלו עד כה כ-600 אריחי ריצוף צבעוניים מאבן. כ-100 מהם תוארכו בוודאות לימי הבית השני, בהתבסס על מידותיהם התואמות את תקן הרגל הרומית (שאורכה 29.6 ס"מ) ועל מקבילות מארמונותיו של הורדוס במצדה, הרודיון, יריחו ואתרים נוספים. כמו כן, מתבסס התיארוך על רצפות דומות שנתגלו בארמונות ובווילות מפוארות באיטליה, מבנים המיוחסים אף הם לימיו של הורדוס.

undefined

 

undefined

אריחי ריצוף אלה נוצרו מסוגי שיש ואבנים צבעוניות שרובן יובאו מרומא, אסיה הקטנה, טוניסיה ומצרים. הם נוסרו ונחתכו בצורות גאומטריות שונות.

לאחרונה הצליחה, חברת צוות החוקרים של פרויקט הסינון, פרנקי שניידר, מומחית לחקר רצפות מעוטרות בעת העתיקה, לשחזר כמה מהדגמים המפוארים שעיטרו את חצרות הר הבית ואגפיו. שניידר, שהחלה את פעילותה בעמק צורים לפני כ-9 שנים כמתנדבת, הינה בעלת רקע אקדמי במתמטיקה וביהדות. את הידע המקצועי הרחב שלה, רתמה שניידר לצורך שיחזור הדגמים הגיאומטריים. במאמר המתפרסם היום בקובץ מטעם מכון מגלים (המכון הגבוה ללימודי ירושלים, מבית עיר דוד) מסבירה שניידר כי "השחזור נעשה בעזרת כלים מתמטיים ועל יסוד המקבילות ממפעלי בניה של המלך הורדוס באתרים אחרים". לדבריה, "סגנון ריצוף זה הקרוי בלטינית אוֹפּוּס סֵקטִילַה – 'מעשה חיתוך' היה יוקרתי ביותר, והועדף על פני רצפות הפסיפס הרגילות".

undefined

 

undefined

"עד עתה הצלחנו לשחזר שבעה דגמים פוטנציאליים של הרצפות המפוארות שעיטרו את מבני הר הבית". אומרת שניידר ומסבירה כי "הרצפות הללו הותקנו ככל הנראה על-ידי אומנים זרים מרומא ששלח הקיסר אוגוסטוס לידידו המלך הורדוס, שבנה מחדש את הר הבית במאה הראשונה לפנה"ס".

לצד הצגת עדויות ארכאולוגיות נוספות המחזקות השערה זאת הועלתה ההצעה כי יתכן והספרות התלמודית משמרת גם היא זיכרון לאופיין המפואר של הרצפות בהר הבית באזכור שורות של אבני שישא, כוחלה ומרמרא שבהן נבנו חלקים מהמקדש (סוכה נא ע"ב; בבא בתרא ד', ע"א).

לפני כ-15 שנה התגלו מצבורי ענק של ערימות שפך שהוצאו מהר הבית וסולקו למורדות נחל קידרון במזרח ירושלים. ארכאולוגים מאוניברסיטת בר אילן, ד"ר גבי ברקאי ויצחק דבירה, יזמו את הצלת הממצאים. רשות הטבע והגנים הלאומיים הכירה בחשיבות הארכאולוגית של העפר והעמידה שטח בגן לאומי עמק צורים, ומזה כ-12 שנים מתבצע מפעל חינוכי וחברתי ענק בו לקחו חלק, עד עתה, למעלה ממאתיים אלף מתנדבים מכל שדרות החברה בישראל ומכל רחבי העולם. המפעל ממומן ומנוהל על ידי עיר דוד. המתנדבים מסננים את ערימות העפר, תחת פיקוח ארכיאולוגי הדוק. הקרן לקידום הארכאולוגיה בישראל מממנת את חקר הממצאים. עד כה העלו המתנדבים שפע של ממצאים ארכאולוגיים רבים ויקרי ערך, מהם ניתן ללמוד על הר הבית ועל שהתרחש בו במהלך ההיסטוריה. בין היתר נתגלו בו גם אריחי ריצוף צבעוניים מתקופות שונות.

undefined

 

 

undefined