שידורים חיים
האם נמצא השער של "בית שערים" במעוז הסנהדרין בתקופתו של רבי יהודה הנשיא? מבט אל המגדל, משמאל ותנור הקדרים, מימין, שנחשפו בחפירות בית שערים שבצפון הארץ (צילום: ד"ר עדי ארליך)
חדשות לע"מ

האם נמצא השער של "בית שערים" במעוז הסנהדרין בתקופתו של רבי יהודה הנשיא?

15 פברואר 2017 מאת: אריאל קצובר

לפי כל מה שהיה ידוע לארכאולוגים ולהיסטוריונים יישוב מסוג זה לא היה אמור להיות מוקף חומה ולכן היה זה כמעט ברור שהשם 'בית שערים' לא קשור למילה שער. 

הפתעה גדולה לארכאולוגים ולהיסטוריונים.

מפתן שער גדול ממדים יחד עם מגדל הבנוי אבנים גדולות ומסותתות, התגלו בימים האחרונים בחפירות של אנשי אוניברסיטת חיפה בבית שערים, מרכז הסנהדרין במאה השנייה לספירה ומקום מושבו של רבי יהודה הנשיא.

אלא שלמרות שאולי זה נראה כיום אך הגיוני שלישוב בשם "בית שערים" יהיה שער, הגילוי הוא הפתעה גדולה כי באותה תקופה ישובים מסוג זה, לרוב, לא היו מוקפים חומה ובוודאי שהיו ללא שערים.

בית שערים, שבגליל התחתון, היה יישוב יהודי בתקופה הרומית שהגיע לשיאו במאות השנייה והשלישית לספירה. בתקופה זו קבע בה רבי יהודה הנשיא את ביתו, מה שהפך אותה למושבה של הסנהדרין, בית הדין היהודי הגבוה ביותר באותה תקופה.

החפירות ביישוב בית שערים החלו בשנת 1936 בעקבות דיווחו של אלכסנדר זייד מארגון השומר, שיחד עם חבריו שרעו באזור גילו את העתיקות, ומאז התקיימו חפירות רבות במקום. כעת, 80 שנים לאחר ששומר הגבעה שעליה הוא נרצח מאוחר יותר, גילה את העיר, הייתה זו נכדתו טלי זייד שהייתה קשורה לתגלית החדשה.

undefined

שער עם שקעים לבריחי הדלת הגדולה (צילום: ד"ר עדי ארליך)

עיקר החפירות בבית שערים מתמקדות בגן הלאומי בית שערים, אולם לפני מספר שנים התגלו מספר אבנים עתיקות בחצר ביתה של טלי זייד. באישורה של זייד ובהמלצת רשות העתיקות, הרחיבה השנה ד"ר ארליך, שחופרת החל משנת 2014 בשטחי הגן הלאומי, את החפירה לחצרה של זייד. חיש קל גילו החופרים שבחצר של משפחת זייד טמון "אוצר" ארכאולוגי: מגדל הבנוי באבני גזית גדולות מסותתות ובצמוד לו, מפתן שער עם צירים לסגירת דלת דו-כנפית, קרוב לארבעה מטרים רוחבו, ורחוב המוביל פנימה לעבר העיר. ולא רק חומה ושער נמצאו בעיר שלא הייתה אמורה להיות מבוצרת כלל וכלל – במפתן השער נמצא חריץ נעילה חצוב באבן עבור מנעול גדול מידות שמטרתו הייתה לנעול את השער. "זוהי בהחלט הפתעה גדולה. מרבית היישובים בתקופה הרומית אינם מבוצרים, בוודאי יישוב יהודי קטן יחסית, שאפילו לא נחשב לעיר רומית רשמית. היו בצפון ישובים יהודים בודדים מבוצרים, כגון יודפת, אבל אפילו ישובים אלה שהיו גדולים ומרכזיים לא כללו שער גדול ומרשים כמו זה", אמרה ד"ר ארליך.